חַבְלָא

חַבְלָאII, חֲבָלָא II, ch. = h. חֶבֶל, 1) rope, measure. Targ. 2 Sam. 8:2.Y.Sot.VIII end, 23a צווח לסיפיה דח׳וכ׳ called the ending point of a rope measure its head. Lev. R. s. 14, v. חֲבִילָא II.Koh. R. to IX, 10 אייתון חַבְלָהוכ׳ get a rope and tie it Gen. R. s. 49 את תפיש ח׳וכ׳ thou seizest the rope by both ends (demanding justice and mercy); Lev. R. s. 10, beg.; a. fr.Pl. חַבְלִין, חַבְלֵי. Targ. 2 Sam. l. c. Targ. Prov. 5:22; a. e.Y.Sabb.VII, 10c top, v. אֶלִּיקָה. Y.Meg.IV, 74d bot. עבד ח׳וכ׳ make ropes and catch deers. 2) district. Constr. חֲבַל, v. חֲבֵיל.